.
.
.
.
.
.
.
.
.
..
.
.
.
.
.
.
.
ובכן, שלא באשמתי, הייתי חרא דוד ויצאתי באמצע מסיבת יום ההולדת הראשונה של אחיין שלי..
באמת מקווה שאת היומולדת הבאה שלו אני אחגוג איתו ולא בבית משפט.
הפוסט הזה מוקדש באהבה לעומר וכל בני משפחתי שחגגנו היום את ימי ההולדת שלהם ולכל מי שלא מבין למה ולאן אני נעלם. אלה החיים שלי, זה אני - ואני אוהב את זה ככה.
נ.ב
אולי חוץ ממקרים כמו היום...
